סערה בבקבוק- המדריך ללקטוז בתרכובות המזון לתינוק
לילך הדר דגני, דיאטנית קלינית המתמחה בתזונת תינוקות ופעוטות, שופכת אור על הנושא.
הזנת תינוקות ופעוטות – היבטים פיסיולוגיים והתנהגותיים
גיליון 55 – תזונת תינוקות ופעוטות – אוקטובר 2018 באתר תנובה
עידוד קידום ותמיכה בהנקה
מסמך עמדה משותף מטעם
עמותת עתיד – עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל
ומשרד הבריאות
איך אני מתמודד עם הפעוט הבררן שלי, סרבן האכילה?
נתחיל בזה שהפעוט שלכם לא בהכרח מוגדר ‘סרבן אכילה’, אם הוא מסרב לאכול אפונה או את הפרגיות המוקפצות (והמצוינות) שאתם מכינים. גם לילד שלכם מותר לא לאהוב כל דבר, יש לו אישיות משל עצמו וזו זכותו. זה אפילו מגובה בספרות המקצועית: כמחצית מההורים יטענו כי לפעוט שלהם יש בעיות אכילה, בעוד שבפועל ההערכה היא כי לרבע מהפעוטות יש בעיות אכילה קלות, אחוז קטן מהן אף יחמירו ויתפתחו להפרעות אכילה של הגיל הרך. אז איך תדעו? אם הוא אוכל לפחות 2-3 פריטי מזון מכל קבוצת מזון, זה הסימן הראשון להוריד לחץ.
האמת היא, שכדאי להוריד לחץ בכל מקרה. אנחנו הרי יודעים שמדובר בגיל ההתבגרות של הגיל הרך, כבר התחילה מלחמת העצמאות שלו. זה אומר שככל הנראה, ככל שאראה לפעוט שלי שאני נכנסת לפאניקה כי הוא מסרב לאכול או לטעום, כך הוא יתעקש להמשיך לטפח באדיקות את ההתנהגות הזאת. אז השלב הראשון בטיפול הוא להירגע. לא צריך בכל הזדמנות לצעוק לבעלי ‘אבל הוא לא אוכל כלום, שאני אמות!’
השלב הבא זה להפנים: הילד שלנו הוא כמו קופיקו. הוא אוהב להתבונן בנו ואז….לעשות בדיוק את אותו הדבר! אם אני רוצה שיטעם, אני לא צריכה להתחנן אליו שיעשה זאת או להבטיח הרים וגבעות. כל מה שאני צריכה זה לשבת לאכול יחד אתו את הארוחות העיקריות שלנו (ארוחה משפחתית!) ואז פשוט להניח צלחות אישיות זהות לכל אחד מהסועדים. בלי לדבר יותר מדי, לקחת מזלג ולהתחיל לאכול. אל תגידו לי ‘אבל אני יושבת לידו, שותה את הקפה’. כי זה – לא.
נקודה חשובה נוספת זה הנושא של החזרות. אנו יודעים שככל שנרבה להציע שוב ושוב את אותו מזון מחדש, כך יעלו הסיכויים שהקטנצ’יק יטעם. לפי ספרות מקצועית, הוא זקוק לעשר חשיפות חוזרות לפחות עד שיעז ויטעם. בפועל, כשהאווירה בארוחה היא לא מלחיצה, אלא מתנהלת בנעימים, כארוחה משפחתית משמחת, והמזון החדש מוגש ליד מזון אהוב, פעמים רבות ההתנסות תגיע הרבה יותר מוקדם. אז מה תעשו? תגיעו אתו לארוחה כשהוא כבר רעב, נהלו שיחה קולחת, תגישו בלי יותר מדי דיבורים ותנו דוגמא אישית. אפשר גם לחזק אותו אם טעם, אפילו אם רק טעם וירק למפית (לא זיקוקי דינור, אלא ‘יופי חמודי, כל הכבוד’ ולהמשיך בשיחה ובארוחה). יש לי עוד המון הארות בנושא, אבל התעייפתם, אז אולי בהזדמנות אחרת.
מה זה משנה מה בדיוק אוכל התינוק/פעוט שלי, אם הוא גדל יפה על עקומות הגדילה?
אין דבר יותר מרגיז מהורה, שנכנס למרפאה עם הילד שלו בן ה7, שסובל מהשמנת יתר, ועם אחיו הקטן בן ה3, שמחזיק ביד שקית של צ’יפס בשעה 08:00 בבוקר. ומה אימא אומרת לי? ‘לא, אתו אין בעיה, המשקל שלו תקין, הכול בסדר.’ כשאנחנו מלמדים את ההורים לבנות סדר יום מבחינת ארוחות (כמו גם מבחינת שעות ערות ושינה, מקלחות ועוד) ולהגיש מזון איכותי, המטרה שלנו היא לגדל ילדים בריאים, שיהיו מחוברים לתחושות הרעב והשובע שלהם ויקבלו מהמזון שהם אוכלים את כל הרכיבים התזונתיים החשובים לצמיחתם וגדילתם. זה אומר שבכל פעם שהילד בוחר לאכול חטיף/ממתק במקום אוכל איכותי, הוא מפסיד רכיבים חשובים לגדילתו, בלי כל קשר למשקל ולגובה שלו. יש מספיק מחקרים בנושא, שמוכיחים כי ההזנה של התינוק והפעוט שלנו באלף הימים הראשונים לחייו (משלב היווצרותו כעובר ועד שהוא חוגג שנתיים לקיומו), תקבע היארעות תחלואה בגיל ילדות ובגיל המבוגר. זה אומר לדוגמא שחשיפה לסוכר בגיל ינקות, מעלה את הסיכון שיחלה בסוכרת בגיל הנעורים או בגיל המבוגר. זה אומר שהרכב המזון שמקבל בגילאים האלו יקבע האם ומתי יפתח השמנת יתר ומחלות כרוניות נוספות כמו יל”ד, מחלות לב וכלי דם ועוד. אלו לא רק מחלות כאלו שנראה שהן רחוקות מאתנו, הכול קשור לתזונה. לדוגמא ילדים שלא בונים את מסת העצם שלהם דחוסה וחזקה בגלל כלכלה לא מזינה (ואפס פ”ג), ואז אחרי דקה וחצי בצבא חוטפים שברי מאמץ או שוברים רגל בקלות במשחק כדורגל.
כדי להוביל את הילד שלי לאכול נכון, אני אפעיל סמכות הורית, אתן לו לבחור מה הוא יאכל וכמה בארוחה מבין 2-3 אפשרויות (אותן אני בחרתי עבורו…). לא אשאל אותו ‘מה תרצה לאכול בארוחת הערב?’ כי כל כך הרבה אפשרויות זה מבלבל והוא עדיין לא ממש יודע מה טוב עבורו ובנוסף, תמיד הוא יעדיף חטיף או מילקי מאשר לאכול עכשיו אורז ועוף או כריך עם חביתה. ובעיקר בעיקר, אשנה את הגישה שלי. הילד שלי לא ‘מסכן’ כי לא בא לו טוב התבשיל שהכנתי ומתחשק לו דווקא הפעם קורנפלקס בחלב במקום ולא אפשרתי לו זאת. הוא ‘מסכן’ אם אני נותנת לו להחליט החלטות חשובות באשר לבריאות שלו במקום להוביל אותו לשם בבטחה.
מתי כדאי לחשוף את התינוק שלי למזונות מוצקים ומדוע זה חשוב?
ראשית, חשוב לדעת שעל פי ההמלצות העולמיות וגם ההמלצות הלאומיות, של משרד הבריאות שלנו, אין לחשוף את התינוק למזונות מוצקים לפני גיל 4 חודשים, בכל מצב. גם אם נדמה לנו שהוא גדול מספיק, פיזית, שיש לו תיאבון רב או שהוא צומח מהר וחלב האם שהוא יונק כבר לא מספיק לו. גם אם נדמה לנו שאם נוסיף לו ארוחות מוצק, הוא יישן טוב יותר משך הלילה…
חשוב לזכור שעד גיל שישה חודשים, חלב האם לבדו מספק את הצרכים התזונתיים של התינוק שלנו במלואם, ואם לא חלב אם, אז תמ”ל (תרכובת מזון לתינוק). כך שהוא ממש לא זקוק למזון המוצק כתחליף מלא לארוחה. להיפך! חשיפה מוקדמת מדי (לפני גיל 4 חודשים) עלולה להוביל לעלייה מהירה במשקל, ואולי אף להפריע לתפקודיהן של מערכת העיכול והכליות העדינות של התינוק, אשר אינן בשלות עדיין בשלב זה של חייו. בנוסף לכך, חשיפה מוקדמת מדי עלולה אף להוביל לאנמיה מחסר ברזל, מכיוון שספיגת הברזל מחלב האם יורדת עקב הימצאות של מזונות נוספים במעי התינוק.
מצד שני, החל מגיל שישה חודשים ואילך, צרכי התינוק שלנו גדלים ובשלב הזה המזונות המשלימים (כל מזון נוזל או מוצק, שאינו חלב אם או תמ”ל) נחוצים לו מבחינה תזונתית ואף מבחינה התפתחותית, לאור זאת שהתינוק שלנו יתחיל לתרגל מיומנויות אכילה נוספות, שלב חשוב מאוד במעבר ממזון נוזלי למזון מוצק.
מה למדנו מכל זה? שאת המזונות המוצקים נציע לראשונה סביב גיל חצי שנה, כאשר יש לנו אפשרות להציע ‘טעימות’ עוד קודם לכן, אבל לא לפני גיל 4 חודשים.
במידה והתינוק שלי לא יונק, אבל נורא סובל מגזים, אני חייבת בשבילו תמ"ל (תרכובת מזון לתינוק) מיוחד? אולי משקה צמחים מיוחד? מה עושים?
כולנו כבר הבנו מזמן שחלב אם הוא ה’גולד סטנדרט’ עבור התינוק שלנו, אין בזה ספק. לכן, כאשר אי אפשר להזין תינוק בחלב אם, נחפש מזון שההרכב שלו הוא הקרוב ביותר לחלב האם. עם כל הקידמה בתחום, עדיין תמ”ל (תרכובת מזון לתינוק) רחוק שנות אור מחלב האם העשיר, אך הוא טוב דיו להזין את התינוקות שלנו, שאינם יונקים, ולעזור לנו לגדל אותם בריאים וחזקים. אך תמיד חשוב לזכור, שהתמ”ל הקרוב ביותר לחלב האם הוא המוצר הבסיסי, המיוצר מחלבון חלב פרה. לא תמ”ל צמחי, לא תמ”ל קומפורט, לא נטול לקטוז או מופחת לקטוז וגם לא תמ”ל המכיל חלבון מפורק (שאינו מיועד לתינוקות הסובלים מאלרגיה לחלבון חלב פרה). כל אלו, בדרכם, חסרים רכיבים חשובים הקיימים בחלב האם ובתמ”ל החלבי הרגיל או להיפך, מכילים רכיבים מיותרים.
ועכשיו, בואו נחבר את הכל לנושא של הגזים, או בשמו המדעי והמפוצץ ‘קוליק תינוקות’, המוכר בשם העברי הלא מוכר ‘קדדת’. מכיוון שתינוקות נולדים עם מערכת עיכול שאינה בשלה, רובם יסבלו מתסמיני אי נוחות שיציגו בתחילת חייהם, בד”כ התסמינים יופיעו סביב גיל 3 שבועות ויחלפו כלא היו סביב גיל 3 חודשים. בניגוד למה שהורים רבים חושבים, קוליק לא קשור להימצאות של גזים בבטן. הסיבה לכך שהתופעה הזו קיימת אינה ידועה וגם לא קשורה כלל לכלכלה שהתינוק שלנו מקבל (אם כי הוצגו מחקרים המראים כי תינוקות יונקים חווים פחות קוליק מתינוקות הניזונים מתמ”ל). כיום גם תינוקות ‘יזכו’ באבחנה של קוליק גם אם הם לא בוכים ברציפות 3 שעות ביום, למעלה מ3 ימים בשבוע ולמשך 3 שבועות לפחות. פעמים רבות, כאשר התינוק לא רגוע, אך אוכל היטב, נותן יציאות תקינות ומתקדם היטב ע”ג עקומות הגדילה, הוא יוצג כסובל מקוליק.
תוהים מה לעשות? לערסל, לחבק, ללטף, לנשק, לתת מוצץ, להתפלל שיירדם כבר ובעיקר, לחכות שיעבור. מבטיחה לכם שאין תינוק שלא ייפטר מהעניין המציק הזה. ואתם יודעים מה? לנו יש טרדות קטנות כמו טיפול בילדים, טיפוח הזוגיות, טיפוח הקריירה, הקטנת המשכנתא ולתינוקות שלנו יש טרדות מסוג אחר (אני רעב/עייף/טיטול מלוכלך/מציקה לי הבטן). הסירו דאגה, הפחיתו את מדד הלחץ, זכרו שזה זמני ויעבור ואל תתפתו בשום פנים ואופן להחליף כלכלה בלי סיבה מוצקה שאכן צריך לעשות זאת (לאחר התייעצות עם אנשי מקצוע מומחים בתחום). בטח ובטח לא להציע משקאות צמחים למיניהם, שאין לדעת האם לרכיבים שלהם תהיה השפעה פרמקולוגית מזיקה על התינוק שלנו. אה וגם משקאות ממותקים אנחנו כבר שנים לא ממליצים פה, לא סוכר ענבים ולא שום דבר. נכון, אתם צודקים, זה באמת מרגיע את התינוק. והאמת היא שגם כשאנחנו נסערים, ניקח קוביית שוקולד ונחווה תחושות עילאיות ונשכח מכל הצרות. אבל אל תשכחו שזו רגיעה זמנית וקצרה. ומה שלא ממש ישפיע עלינו המבוגרים במינון קטן ומידתי, עלול להשפיע על התינוק שלנו לרעה, לטווח הארוך.
